עושים דיאטה? מה עם הפעילות הגופנית?

עוד לא מחוברים לכל מה שיש לנו להציע? הצטרפו לכל הטוב שהכנו לכם ותישארו תמיד מחוברים! הקליקו כאן עכשיו >>>

במשך שנים כשדיברו על בריאות ומשקל תקין עסקו בעיקר באוכל ובשתיה שאנו מכניסים אל גופינו. בשנים האחרונות הולך ומתחוור כי בריאות ושמירה על משקל הם לא רק עניין של מזון ושתיה אלא חלק ממכלול התנהגויות המסייעות לאדם לשמור על בריאותו. אחת ההמלצות ששומע כל מי שהתחיל בדיאטה בעשורים האחרונים היא לעשות פעילות גופנית. המושג "פעילות גופנית" מזכיר לרבים את שיעורי ההתעמלות שעבר בבית הספר ולאחרים נתפס כחלק משגרת היום של מי שספורט הוא המקצוע שלהם, וכשזו התמונה שעולה בראשכם כשאתם חושבים על פעילות גופנית, סביר להניח שתתיאשו מלהתמיד בה עוד לפני שהתחלתם.
 

אז מה זו בדיוק פעילות גופנית? כמה זמן צריך לעשות פעילות גופנית כל יום? איך אני יודע שהפעילות שאני עושה נחשבת? מספיקה?
 

אנחנו ננסה לענות על הדברים בקצה המזלג, במידה ויהיו לכם שאלות נוספות אתם מוזמנים להפנות אותם לכתובת המייל המופיעה בסוף הכתבה והדיאטנית שלנו תענה עליהן בשמחה.
 

אז מה זו בעצם פעילות גופנית?

פעילות גופנית היא כל פעולה פיזית שמבצע אדם, זה יכול להיות ספורט כמו שאנחנו מכירים אותו אך גם הליכה ממקום למקום, עליה במדרגות, משחק בחוף הים, בגן המשחקים נכללים במסגרת הגדרת המונח פעילות גופנית.

מה הקשר בין פעילות גופנית לירידה במשקל?

במהלך פעילות גופנית הגוף שלנו מצליח לנצל את המשאבים שלו בצורה יעילה יותר, זה אומר שהוא מנצל את האנרגיה שהכנסנו לגופנו בעזרת מאכלים ומשקאות שתהליך פירוקם בגוף נותן לו רכיבים שימושיים לתפעלו. כשהגוף מקבל יותר רכיבים מכפי שהוא צורך הוא מתרגם אותם לשומן וזה מצטבר בגוף שלנו ומוביל מה שאנו מכנים כמשקל עודף.

כדי להפטר מהמשקל העודף עלינו לפרק את השומן העודף הנמצא במאגרים שונים בגופינו והדרך הכי טובה לעשות זאת היא באמצעות פעילות גופנית, המובילה לכך שהגוף משתמש ביותר רכיבים מכפי שהוא רגיל ולשם כך נזקק לאנרגיה נוספת שהוא מפיק בעזרת פירוק השומן שנאגר בו.

איזה סוגי פעילות גופנית יש? מה אם אני בטטת כורסא?

כמו שציינו בפתיחת הכתבה, כל פעילות פיזית שאדם עושה נחשבת כפעילות גופנית. פעילות גופנית נחלקת לשני סוגים עיקריים:



פעילות אירובית - פעילות ארוכה כמו הליכה, ריצה, שחייה, רכיבה על אופניים ועוד. פעילת כזו דורשת מן הגוף אנרגיה לאורך זמן, ואנרגיה זו מיוצרת בעזרת החמצן שאנו נושמים אל תוך גופינו. פעילות כזו מובילה להגדלת הסיבולת של הלב והריאה, הנובעת מדרישת החמצן הגדולה של הגוף.

פעילות אנאירובית - פעילות זו מוגדרת כקצרת טווח ועיקרה עוצמה המופעלת על קבוצת שרירים מסוימת, בעזרת הרמת משקולות, כפיפות בטן, שכיבות סמיכה ומתח למשל. פעילות זו דורשת מן הגוף להשתמש בכל מערכות הגוף כמעט. מכיוון שבמקרה זה כמות החמצן הדרושה לגוף עולה על זו שמסוגלת מערכת הנשימה לספק, הגוף משתמש במערכת הפקת אנרגיה אחרת הנקראת תסיסה לקטית ולשם פעולתה נזקקת ליותר חומרי גלם.

בכתבה זו לא נרחיב בנושא מעבר למידע הבסיסי שנתנו שמטרתו להסביר מדוע יש צורך לשלב בין שתי צורות הפעילות הספורטיבית על מנת לסייע לגוף להגיע למשקל תקין בקצב מהיר יותר ואף לשמור על ההישג.

אנחנו משערים שלא מעט מן הקוראים שלנו שאינם נוהגים לעשות ספורט שואלים את עצמם כיצד להתחיל, והאם מעט הפעילות שהם כן יכולים להעלות על דעתם שיעשו מספיקה. אנחנו יכולים להרגיע אותם, התשובה היא כן. למעשה, כל שינוי שעושה אדם במאזן הכנסת והוצאת הקלוריות לגופו (בכתבות הבאות נעסוק גם באיכות המזון והשפעת טיבו על אחוז הניצול של הגוף בעת פירוקו) על ידי הגדלת כמות הפעילות הגופנית, עוד לפני בכלל שהפחית בכמות הקלוריות שהוא אוכל, מביאה לתוצאות הרצויות.

נקח לדוגמא את יוסי:

* יוסי סולד מפעילות גופנית, את הזמן הפנוי שיש לו הוא מקדיש ללימוד או לשיחה עם בני משפחה וחברים.
* יוסי גם מסרב לסייע במטלות הבית ואינו נוקף אצבע.
* כשהוא יוצא מהבית יוסי נוסע ברכבו הפרטי ומתעקש למצוא חניה קרובה ככל הניתן ליעד שלו.

כפי שניתן לשער, יוסי הוא בטטת כורסה מצויה. למזלו של יוסי, הוא החליט לקחת את עצמו בידים ולהגיע למשקל תקין. כמו שראיתם, יוסי נמנע ככל הניתן מעשיית פעילות גופנית ולכן כשאנו מעלים את הנושא הוא חושש מאוד להתחיב "אני לא חושב שיהיה לי כוח לעשות כל כך הרבה פעילות גופנית" הוא פותח את השיחה, עוד לפני שהגדרנו בכלל את סוג הפעילות שהוא צריך לעשות ואת משכה. הוא אף מוסיף ומרפה את ידיו בעזרת משפטים כגון: "אני לא בכושר, כבר שנים שלא שיחקתי כדורגל" ועוד ועוד. אבל מה שיוסי לא יודע, הוא שדווקא בגלל ההרגלים הנוכחיים שלו כל פעילות גופנית שיבחר לעשות, עוד לפני השינוי התזונתי, תראה תוצאות מהירות במיוחד.

אז מה יכול יוסי לעשות, בהנחה וכרגע הכושר האישי שלו נמוך מאוד והוא מתקשה אפילו בריצה קלה?
1. יוסי יכול להתחיל לסייע במטלות הבית. משמח לדעת כי מטלות הבית השונות הן פעילות גופנית אירובית ואנאירובית בהתאם למשכן ולעומס שהן מטילות על הגוף. יוסי יכול לקחת חלק למשל בשטיפת הבית,  ובהזזת הרהיטים השונים הלוך ושוב (זו פעילות אנאירובית המחזקת שרירים)
2. יוסי יכול לעשות מה שבוודאי שמעתם עשרות פעמים: להחליף את הנסיעה במכונית בתחבורה ציבורית או אפילו בהליכה ברגל אם הדבר אפשרי. ואם אין לו אפשרות להגיע ליעדו ללא רכבו, עליו למצוא מקום חניה מרוחק יחסית וללכת אל היעד וחזרה ממנו ברגל (בכל פעם במרחקים ההולכים וגדלים)
3. יוסי יכול להכניס לשגרת היום שלו גם פעילות גופנית קבועה, גם הליכה מתונה לטווח קצר בשלב הראשון היא יעד רצוי. ברגע שיוסי יתמיד ביציאה 4-5 פעמים בשבוע, 15 דקות בכל פעם. הוא יוכל להגדיל בהדרגה את משך זמן ההליכה שלו ומטבע הדברים גם קצב ההליכה עצמה ישתנה עם הזמן. היעד הסופי הוא הליכה של כ-40 דקות 4 או 5 ימים בשבוע.

מה אם אתם לא יוסי ואתם כבר עושים את כל מטלות הבית, הולכים ברגל כל יום ואפילו משחקים כדורגל מדי פעם, איך אתם יכולים לדעת שאתם משפרים את הכושר שלכם? על כך בכתבה הבאה.

אנחנו נמשיך לעקוב ולעדכן אתכם גם בעתיד בנושא. אם יש לכם שאלות בנושאי תזונה, אתם מוזמנים להפנות לדיאטנית הבית של האתר שאלות, במייל: mokedtehillim@gmail.com

סגולה אדירה לרפואה שלמה.
מחר נפיץ את שם החולה היקר/ה ללבכם לאלפי אומרי תהילים, ובע"ה נתפלל לישועות ביחד אתכם! 
לפרטים לחצו כאן