טעמי מזמורי התהילים: יודעים לקרוא ב"טעמי אמ"ת"?

בואו לגלות עוד תוכן חדש ומפתיע! התחברו לכל הפלטפורמות שלנו בתהילים בלחיצה כאן >>>​

“טעמי אמ”ת” הם טעמי מקרא מזמורי התהילים.

באופן כללי, ישנם את טעמי המקרא שאופן ניגונם הנכון הועבר במסורת ומדור לדור. שיטה זו נכונה לרוב ספרי התנ"ך, למעט בספרים תהילים, איוב ומשלי - שם הטעמים שונים.

 “מצוה רבה מי שיש לו ידיעה ברורה בחכמת הדקדוק להגיה ספר תהלים על נכון ולומר אותו כראוי”, נאמר בשם רבי יהודה החסיד.

רוב האנשים לא בקיאים טעמים אלו, ולאורך הדורות הקפידו כמי ישראל להזכיר לעם עד כמה חשוב לדקדק בקריאה נכונה של מזמורי התהילים.

כך כתב הרב בעל “מנחת שי”: “בספר תהלות יש עניינים נפלאים כמו שספרו הקודמים מהסגולות הנפלאות אשר לכל מזמור ומזמור, ומהתמדת ההשגחה האלוהית על כל מי שירבה בקריאתם בכוונה רצויה ויתפלל בהם ערב ובקר וצהרים, והייתה הידיעה הזאת מפורסמת אצלם. ומפני ששמעתי רבים מעם הארץ באמרם המזמורים בבתי כנסיות שאינם בקיאים בפיסוקי הטעמים, גם לא ידעו ולא יבינו פשטי הכתובים, ודרכם באפילה לא ידעו במה יכשלו, ופעמים רבות יביעון בפיהם חרבות בשפתותיהם, ובאים לידי חירוף וגידוף, חלילה, אשר כל שמעם תצלנה שתי אזניו, וההילול נהפך לחילול, ח”ו. גמרתי להעיר על רוב פסיקתא דתילים, מאותם שנעשו לכוונה זו להרחיק החירופים והגידופים ולזות שפתים יתרחק ממנו, כמו שנצטוינו בהרבה מקומות. ומתהלים ילמדו לשאר ספרים, ולשומעים ינעם ועליהם תבוא ברכת טוב, וכתיב ואורח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום. בה’ יצדקו ויתהללו כל זרע ישראל”.

כך כתב רבי חיים פלאג’י: “אך בזאת כמו צער בנפשי, דלפי מה שהוא הלימוד הזה יקר הערך ונורא ונשגב מאד היה מן הראוי שיהיו בקיאים במבטא שפתים, כדחזי בכל טעמיהם ודקדוקיהם. ורובא דרובא לא ידעו ולא יבינו היכי גרסי, ואפילו בעלי תלמוד לא בקיאי באמירת התהלים, כי לא ידעו במקרא, ואין זו דרך נכונה. וכל אחד מישראל חייב להשכיר לבנו מלמד מומחה ובקי שילמדהו היטב פירוש המלות, וגם החזק הוא הרפה, ומה למעלה ומה למטה. וגם שיזהרו ללמוד אותם בשובה ונחת, בשפה ברורה ובנעימה. ולא כאותם אנשים דקודם שבאו להתחיל “אשרי” קמא, ירוצו ולא ייגעו להיות נמצאים בפסוק “כל הנשמה תהלל יה הללויה”. ובלימוד כזה לא בחר ה’. דלפי שיעור הכוונה ואמירה נעימה של התהלים כאותו שיעור יעשה לו סגולה. דגם ה’ יענהו, דלרב תרבה ולמעט תמעיט. וטוב מעט בכוונה ספר אחד מהרבות שלא בכוונה כל החמשה ספרים”.

אלו דברי רבי יחיא צאלח: “נהגו כל ישראל ללמוד ליל יוה”כ כל החמשה ספרים כי סגולתו רבה לכפר על הנפש ולבטל כל גזירות רעות. ואסמכוה אקרא דכתיב אהללה שם אלהים בשיר וכו’ ותיטב לה’ משור פר וכו’ אך ורק אם יקרא אותו כהוגן וכשורה בלא הפסקה ובטעמיו ונקודותיו ויבין מה שמוציא בפיו”.

וכן כתב רבי דוד צאלח זצ”ל: "וזולת זה איך יאמר בתפילה שאומר אחריו ובזכות טעמיו ונקודותיו והוא לא ידעם וקראם. ולא די לו מה שקראו בלא טעמים אלא שיבקש זכות ושכר על זה וגם שקר בפיו וענשו גדול. ועל זה אמרו ז”ל העושים מעשה זמרי ומבקשים שכר כפינחס. וגם המקובלים החמירו בסוד טעמים ונקודות וגם מהר”ם אלשיך מקפיד על זה. וחמשה ספרים כנגד חמשה חומשי תורה וחמש מגילות וחמשה פרצופין ונשמה בסוד חמשה פרצופין שיש באצילות, והמשכיל יבין".