עשרה בטבת הוא אחד מארבעת ימי תענית לזכר חורבן בית המקדש. ביום הזה החל המצור של נבוכדנצר מלך בבל על ירושלים. המצור הסתיים כעבור שנה וחצי בחורבן ממלכת יהודה, חורבן העיר ירושלים וחורבן בית המקדש הראשון
תלתא דפורענותא נגד קו הדין: תהילים ע"ט, פ', קל"ז. תלתא דתיובתא נגד קו החסד: תהילים כ"ה, נ"א, צ'. תלתא דנחמתא נגד קו הרחמים: תהילים פ"ט, צ"ח, ק"ז). ומלכות עשירית קודש יכוון בתהילים צ"ו, שהוא מעניין הגאולה העתידה עתה
הרואה את בית המקדש בחורבנו עומד ואומר: "בֵּית קָדְשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ אֲשֶׁר הִלְלוּךָ אֲבֹתֵינוּ הָיָה לִשְׂרֵפַת אֵשׁ וְכָל מַחֲמַדֵּינוּ הָיָה לְחָרְבָּה", וקורע את בגדו