י"ג השערים שנפתחים באלול: הסוד שגילה האר"י הקדוש על פרק כז בתהילים

מראש חודש אלול ועד שמחת תורה נוהגים לומר את פרק כז בתהילים בוקר וערב. המסורת מלמדת שיש בו סוד עתיק שגילה האר"י הקדוש דווקא לימים האלה

פרק כז בתהילים הוא הפרק שהמסורת קושרת במיוחד לימי אלול ולימים הנוראים: מנהג ישראל מקדמת דנא לומר אותו בכל בוקר וערב, מראש חודש אלול ועד אחרי חג שמחת תורה. לפי האר"י הקדוש, מזמור זה, שפותח במילים "לְדָוִד יְהוָה אוֹרִי וְיִשְׁעִי", מכיל י"ג שמות הוי"ה כנגד י"ג שערי הרחמים שנפתחים בחודש אלול, ואמירתו לאורך התקופה כולה קשורה, לפי המסורת, בביטול גזירות קשות ובפתיחת שערי רחמים לקראת ראש השנה ויום הכיפורים.

השנה, כשעם ישראל נמצא גם בעיצומם של ימי מלחמה, רבים מאיתנו מרגישים צורך מיוחד להתחזק בתפילה, בתשובה ובחשבון נפש. אלול הוא הזמן שבו, לפי המסורת, המלך יוצא מהארמון אל השדה ונמצא קרוב יותר אלינו, וכל תפילה שאנחנו אומרים באמת - בין אם זה פרק שלם ובין אם זה פסוק בודד מתהילים - מקבלת בתקופה הזאת משמעות נוספת. מי שרוצה להבין למה דווקא לפרקי תהילים מייחסים כוח כזה, יכול לקרוא גם על הסודות של התהילים שנחשפו לאורך הדורות, ועל הקושי להמשיך להאמין דווקא רגע לפני שהישועה מגיעה - תחושה שרבים מכירים היטב בתקופה הנוכחית.

כדי להבין למה דווקא פרק כז נבחר לימים האלה, כדאי להכיר קודם את הנוסח המלא שלו, ואז את הטעם שנתן לו האר"י הקדוש.

פרק כז בתהילים - הנוסח המלא ומקור המנהג

} א} לְדָוִד יְהוָה אוֹרִי וְיִשְׁעִי מִמִּי אִירָא יְהוָה מָעוֹז חַיַּי מִמִּי אֶפְחָד : } ב} בִּקְרֹב עָלַי מְרֵעִים לֶאֱכֹל אֶת בְּשָׂרִי צָרַי וְאֹיְבַי לִי הֵמָּה כָשְׁלוּ וְנָפָלוּ : {ג} אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה לֹא יִירָא לִבִּי אִם תָּקוּם עָלַי מִלְחָמָה בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵחַ : {ד} אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵת יְהוָה אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ שִׁבְתִּי בְּבֵית יְהוָה כָּל יְמֵי חַיַּי לַחֲזוֹת בְּנֹעַם יְהוָה וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ : {ה} כִּי יִצְפְּנֵנִי בְּסֻכֹּה בְּיוֹם רָעָה יַסְתִּרֵנִי בְּסֵתֶר אָהֳלוֹ בְּצוּר יְרוֹמְמֵנִי : {ו} וְעַתָּה יָרוּם רֹאשִׁי עַל אֹיְבַי סְבִיבוֹתַי וְאֶזְבְּחָה בְאָהֳלוֹ זִבְחֵי תְרוּעָה אָשִׁירָה וַאֲזַמְּרָה לַיהוָה : {ז} שְׁמַע יְהוָה קוֹלִי אֶקְרָא וְחָנֵּנִי וַעֲנֵנִי : } ח} לְךָ אָמַר לִבִּי בַּקְּשׁוּ פָנָי אֶת פָּנֶיךָ יְהוָה אֲבַקֵּשׁ : } ט} אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי אַל תַּט בְּאַף עַבְדֶּךָ עֶזְרָתִי הָיִיתָ אַל תִּטְּשֵׁנִי וְאַל תַּעַזְבֵנִי אֱלֹהֵי יִשְׁעִי : } י} כִּי אָבִי וְאִמִּי עֲזָבוּנִי וַיהוָה יַאַסְפֵנִי : } יא} הוֹרֵנִי יְהוָה דַּרְכֶּךָ וּנְחֵנִי בְּאֹרַח מִישׁוֹר לְמַעַן שׁוֹרְרָי : } יב} אַל תִּתְּנֵנִי בְּנֶפֶשׁ צָרָי כִּי קָמוּ בִי עֵדֵי שֶׁקֶר וִיפֵחַ חָמָס : } יג} לוּלֵא הֶאֱמַנְתִּי לִרְאוֹת בְּטוּב יְהוָה בְּאֶרֶץ חַיִּים : } יד} קַוֵּה אֶל יְהוָה חֲזַק וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ וְקַוֵּה אֶל יְהוָה :

המקור והחשיבות לאמירת מזמור כ"ז מראש חודש אלול ועד שמחת תורה - דברי האר"י הקדוש:

"כל האומר מזמור כ"ז שבתהילים מראש חודש אלול ועד אחר שמחת תורה, ערב ובוקר, דבר יום ביומו, מובטח שמוציא שנותיו בטוב ויערב לו. ואפילו גזירה רעה, כתובה על האדם מן השמים, יכול לבטל, ומעביר מעליו כל המקטרגים, מרעי בישין, ומבטל מעליו כל גזירות קשות ורעות, ויוצא בדימוס – זכאי בדין, וע"י זה, יכניע כל המקטרגים, כי מראש חודש אלול, נפתחו י"ג מקורות, של י"ג מְכִילָן דְּרַחֲמִין, והם מתגלים ומאירים למטה, ובמזמור כ"ז שבתהילים לְדָוִד ה' אוֹרִי וְיִשְׁעִי, יש בו י"ג שמות הוויה"

האר"י מסביר שבמזמור זה מוזכרים י"ג שמות הוי"ה, ושמראש חודש אלול נפתחים י"ג שערים הנקראים "מכילן דרחמין" - ושאמירת המזמור לאורך כל התקופה יש בכוחה, לפי המסורת, לבטל את המקטרגים. חז"ל דרשו על מזמור כז בתהילים ש"אורי" זה ראש השנה, ו"ישעי" זה יום הכיפורים, ו"כי יצפנני בסֻכֹּה" זה חג הסוכות - כך שהמזמור עצמו, לפי הדרשה, "מלווה" אותנו דרך כל התקופה, מראש השנה ועד סוכות.

שלושה משפטים שמסכמים את מה שהמסורת מלמדת על הפרק:

לפי האר"י הקדוש, י"ג שמות ההוי"ה שבמזמור כז הם כנגד י"ג שערי הרחמים שנפתחים בשמים מראש חודש אלול.

לפי חז"ל, המילים "אורי" ו"ישעי" שבפתיחת המזמור הם רמז לראש השנה וליום הכיפורים.

לפי המסורת, המילים "כי יצפנני בסֻכֹּה" שבמזמור הן רמז לחג הסוכות, שחותם את התקופה שבה נוהגים לומר את הפרק.

מנהג ישראל, כפי שמובא בדברי האר"י הקדוש, הוא לומר את פרק כז פעמיים ביום - פעם בבוקר ופעם בערב - החל מראש חודש אלול ועד לאחר חג שמחת תורה, "דבר יום ביומו". אפשר לומר אותו כחלק מהתפילה, מתוך ספר תהילים, או בכל רגע פנוי במהלך היום. אין צורך בנוסח מיוחד או בכוונות מסובכות - עצם האמירה, מתוך הלב, היא זו שהמסורת מייחסת לה את הכוח לפתוח שערי רחמים. זהו מנהג שמקובל בעם ישראל כבר דורות רבים, ובמיוחד בקהילות שנוהגות לפי כתבי האר"י ז"ל, לצד אמירת סגולות נוספות שמלוות אותנו לקראת ישועה בכל ימות השנה.

שאלות נפוצות

מתי מתחילים לומר פרק כז בתהילים?
מראש חודש אלול, וממשיכים לאורך כל התקופה עד אחרי חג שמחת תורה.

למה דווקא פרק כז נבחר לתקופת אלול?
לפי האר"י הקדוש יש בו י"ג שמות הוי"ה כנגד י"ג שערי הרחמים שנפתחים בחודש הזה, ולפי חז"ל הוא רומז לראש השנה, ליום הכיפורים ולסוכות.

כמה פעמים ביום נוהגים לומר את הפרק?
המנהג הרווח, לפי האר"י הקדוש, הוא לומר את המזמור פעמיים ביום - בוקר וערב - "דבר יום ביומו", לאורך כל התקופה.

האם צריך לומר את הפרק בנוסח מסוים או עם כוונות מיוחדות?
לא. מספיק לומר את המזמור מתוך הלב, בכל מקום ובכל שעה נוחה, בין אם כחלק מהתפילה ובין אם בנפרד ממנה.

עד מתי ממשיכים לומר את הפרק?
המנהג המקורי, לפי דברי האר"י הקדוש, הוא עד אחרי חג שמחת תורה. מי שרוצה יכול כמובן להמשיך לומר תהילים גם אחר כך, בכל ימות השנה.

מה הקשר בין פרק כז לימים של קושי וחוסר ודאות, כמו בתקופת מלחמה?
המזמור עוסק בביטחון בה' מול פחד ואויבים - "יְהוָה אוֹרִי וְיִשְׁעִי מִמִּי אִירָא" - ולכן רבים מוצאים בו חיזוק מיוחד בזמנים של קושי, לצד המשך אמירת התהילים והתפילה כפי שמקובל בעם ישראל.

אפשר לומר את הפרק גם בלי להבין את כל המילים?
כן. המסורת מלמדת שעצם אמירת הפסוקים, גם בלי לרדת לכל פרטי הפירוש, יש בה ערך רב - ומי שרוצה להעמיק, תמיד אפשר לחזור אליו שוב עם ספר וללמוד את הפירוש לאט לאט.

אנחנו מתפללים יחד איתכם

אלול הוא הזמן לפתוח את הלב, ואנחנו באמת מתפללים יחד איתכם על כל מי שיקר לכם. רבני מוקד תהילים ארצי אומרים תהילים, ובהם גם פרק כז, עבור אנשים שזקוקים לישועה, לרפואה, לפרנסה ולשלום בית - בדיוק כפי שנוהגים לומר תהילים לכותל. אם יש לכם מישהו יקר שתרצו שנתפלל בשמו, שלחו לנו את השם עכשיו, ואנחנו נצרף אותו לתפילות שלנו לאורך כל ימי הרחמים.

שלחו שם עכשיו לתפילת רבני המוקד ›