הסיפור המדהים אודות אברך אשר זכה לקיים הלכת מת מצווה

אברך ורעייתו מניו יורק קבעו לעשות את ראש השנה אצל קרוביהם במדינה אחרת. כיוון שרגילה הייתה הרעיה לפקוד את קברי הוריה במדינת ניו ג'רזי השכנה בכל ערב ראש השנה, קבעה לעצמה להקדים את ביקורה.

בחודש אלול הזדמנו השניים לניו ג'רזי והרעיה ניזכרה בהבטחתה. השניים עשו את דרכם לבית העלמין והתפללו על קברי הוריה. כשעמדו לעזוב את המקום פנו אל הבעל האברך יהודים אשר שהו בבית העלמין באותה העת, וביקשו כי יצטרף לאמירת קדיש על יהודי ערירי אשר הלך לעולמו ולא הותיר אחריו קרובים. הבעל נענה לבקשתם, והודה לאל על שזכה לקיים הלכת "מת מצווה".

את הקדיש לעילוי נשמת הנפטר קרא איש "חברת הקדישא" ומשהורד הנפטר אל הקבר פנה לעזוב ביחד עם יתר המתפללים. כשפנה האברך אל אנשי "חברת הקדישא" ושאל מדוע מכסים את קברו של הנפטר בעפר, ציינו כי מלאכה זו, נהוג כי מבצע טרקטור. האברך המזועזע החליט להמתין לבואו של הטרקטור, ומשהגיע גילה כי נהגו נוכרי. פנה האברך אל הנהג וביקש לשאול ממנו מעדר על מנת לכסות בעצמו את קברו של היהודי בעפר. הסכים הנהג לבקשתו, והאברך עמל במשך מחצית השעה עם המעדר שהשאיל, על מנת לכסות את קברו של היהודי בעפר. כשסיים, נעץ את השלט שהותירו אחריהם אנשי חברת קדישא ובו שם הנפטר. בדרכם הביתה הרהרו האברך ורעייתו אודות המצווה הנדירה שזכו לקיים, במועד בו לא תכננו כלל להגיע לבית העלמין.

בהמשך השבוע צלצל האברך לישיבת נר ישראל בבולטימור,  בה למד בנעוריו, על מנת לאחל לרבו שנה טובה. בשיחתם סיפר האברך לרב את קורותיו בבית העלמין בניו ג'רזי ומשציין את שמו של הנפטר נפלטה זעקה מן הרב והוא פתח בסיפור אשר לא היה ידוע לאברך עד לאותה העת.

כשהגיע האברך ללמוד בישיבה, סיפר לו הרב, סירבו הוריו לשלם את שכר הלימוד שלו. הרב פנה ליהודי שהכיר וביקש ממנו לשלם את שכר לימודו של האברך לכל אורך שנות לימודיו בישיבה. אותו איש, סיפר לו הרב, אשר היה ערירי ולא הביא ילדים לעולם, נעתר לבקשת הרב ומימן את לימודיו של האברך. אדם זה, אמר הרב, הוא היהודי אשר האברך סייע במלאכת קבורתו,  וכך זכה מן השמיים להשיב לו טובה, לקבור אותו במו ידיו בקבר ישראל ולמנוע את קבורתו בחוסר כבוד.