את סיפורו המפעים סיפר ר' יעקב וקסלר בפני פעילי יד לאחים, בכנס שארגנו לעידוד וחיזוק פעילותם המבורכת, החזרת יהודים לכור מחצבתם.

הסיפור המרטיט של רבי יעקב מתחיל בגטו שוונציאן שבליטא, כ-70 ק"מ מצפון לוילנא. וקסלר נולד בעוד מלחמת העולם השניה בעיצומה, בגיטו שווינציאן בליטא, כ70 ק"מ מצפון לווילנא. הימים היו ימי זעם, הרעב שלט בכל פינה בגיטו, אף אחד לא ידע מה יילד יום. לתוך כל אי הוודאות הזו נולד יעקב, וכבר בהיותו בן חודשים ספורים נאלצה אימו למסור אותו לידי משפחה נוצרית, בתקווה שכך תוכל להגן עליו ולשמור על חייו. לא חלף זמן רב ושני הוריו נרצחו בדם קר בידי הנאצים. הי"ד.

חייו של יעקב חלפו עליו בשלווה, כשהוא אינו יודע מאומה אודות מוצאו האמיתי. בבית הספר בו למד, כך סיפר, הוא סבל מהצקות חוזרות ונישנות, כאשר לא פעם נזרקה לעברו מילת הגנאי "ז'יד" (יהודי).

 לאחר 35 שנה, החליטה אימו המאמצת לגלות באוזניו את העובדה כי הוא הינו בן לעם היהודי. באותה תקופה שימש וקסלר ככומר מראשי הכנסייה בברלין. בהתחלה היה וקסלר מוכה הלם, אך הידיעה המרעישה לא שינתה במאומה את אורח חייו והוא המשיך לדבוק בדת הנצרות. חלפו עוד כמה שנים וליבו היהודי של יעקב החל נמשך אחר האמת שבו, ואט אט הוא החל לנטוש את מנהגי הנוצרים ולקיים את המצוות.

לפני 14 שנה גמלה החלטה בליבו לנטוש את אדמת פולין ולעלות לארץ ישראל, וכך בליווי צמוד ותמיכה של ארגון "יד לאחים" אט אט הוא חזר אל כור מחצבתו, לדתו ולאמונתו. בתום אותה הרצאה לפעילי הארגון בה גולל וקסלר את סיפורו המרגש, הוא אמר בחום: "שמחתי לפגוש אתכם כאן, ויותר מכך שמחתי שיש ארגון שנלחם על יהודים הנמצאים במצב הבלתי אפשרי שבו הייתי, שלא יצטרכו לעשות לבד את כל הדרך הזו".

"כל מה שאני רוצה הוא להקבר בישראל כיהודי" צפו בדבריו: