הסוד של האר"י הקדוש: למה פרק כז בתהילים מלווה אותנו כל אלול

בואו לגלות עוד תוכן חדש ומפתיע! התחברו לכל הפלטפורמות שלנו בתהילים בלחיצה כאן >>>​

שלוש עשרה פעמים מוזכר שם ה' במזמור אחד, וזה לא מקרי

תהילים כז הוא אחד המזמורים המוכרים והאהובים בעם ישראל, ובמיוחד בחודש אלול. המזמור, שנפתח במילים "לְדָוִד יְהוָה אוֹרִי וְיִשְׁעִי מִמִּי אִירָא", עוסק בביטחון בה' מול פחד, מחנה ומלחמה. המסורת מלמדת שנהוג לומר אותו פעמיים ביום, בבוקר ובערב, לאורך כל תקופת הרחמים והסליחות.

המזמור נפתח בהכרזה של דוד המלך: אין ממי לפחד, כי ה' הוא האור והישועה. משם הוא ממשיך אל התמונה המוכרת של מחנה אויבים המתקרב, ולמרות זאת הלב לא ירא. בהמשך המזמור עובר דוד מהמישור הביטחוני אל המישור הפנימי: הבקשה היחידה שהוא באמת מבקש היא לשבת בבית ה' ולחזות בנועם ה'. יש כאן מעבר מרגש, מהצורך בהגנה חיצונית אל הכיסופים לקרבה פנימית. וזו בדיוק התנועה שמאפיינת את חודש אלול: לא רק בקשת הגנה, אלא גם חשבון נפש, תשובה וכיסופים לקרבת ה'.

המסורת המיוחסת לאר"י הקדוש, רבי יצחק לוריא, מלמדת שנהוג לומר את פרק כז מדי בוקר וערב החל מראש חודש אלול ועד לאחר החגים [צריך לבדוק עם הרב: מקור מדויק בספר ותאריך הסיום המדויק, הושענא רבה או שמיני עצרת]. יש הרואים בכך רמז לכך ששם ה' (הוי"ה) מוזכר במזמור שלוש עשרה פעמים, כנגד שלוש עשרה מידות הרחמים שהתגלו למשה רבנו, ושמסורת ישראל מלמדת שהן פועלות ביתר שאת בימי הרחמים והסליחות [צריך לבדוק עם הרב: ספירה מדויקת ומקור לדרשה].

יש בפרק גם רמז שמתאים במיוחד לזמננו. בפסוק ג' כתוב "אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה לֹא יִירָא לִבִּי אִם תָּקוּם עָלַי מִלְחָמָה בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵחַ", ולפי בעלי הדרשה המילה "זֹאת" עולה בגימטריה 408 ורומזת לצום, לקול (תפילה) ולממון (צדקה), שלוש הדרכים שהמסורת מלמדת שמעבירות את רוע הגזרה [צריך לבדוק עם הרב: מקור מדויק לדרשה]. בתקופה הזו, כשעם ישראל נמצא בעיצומה של מלחמה, הפסוק הזה מקבל משמעות מיוחדת: לא הפחד קובע, אלא הביטחון.

בעמוד המקורי באתר משולב גם סרטון של הרב עמנואל מזרחי על סגולת אמירת פרקי התהילים, וכן חומרי הסבר נוספים על משמעות המזמור. מי שרוצה להעמיק, מוזמן לצפות בהם לצד קריאת הפרק.

הפרק עצמו: תהילים כז, נוסח מלא

(א) לְדָוִד יְהוָה אוֹרִי וְיִשְׁעִי מִמִּי אִירָא יְהוָה מָעוֹז חַיַּי מִמִּי אֶפְחָד.
(ב) בִּקְרֹב עָלַי מְרֵעִים לֶאֱכֹל אֶת בְּשָׂרִי צָרַי וְאֹיְבַי לִי הֵמָּה כָשְׁלוּ וְנָפָלוּ.
(ג) אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה לֹא יִירָא לִבִּי אִם תָּקוּם עָלַי מִלְחָמָה בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵחַ.
(ד) אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵת יְהוָה אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ שִׁבְתִּי בְּבֵית יְהוָה כָּל יְמֵי חַיַּי לַחֲזוֹת בְּנֹעַם יְהוָה וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ.
(ה) כִּי יִצְפְּנֵנִי בְּסֻכֹּה בְּיוֹם רָעָה יַסְתִּרֵנִי בְּסֵתֶר אָהֳלוֹ בְּצוּר יְרוֹמְמֵנִי.
(ו) וְעַתָּה יָרוּם רֹאשִׁי עַל אֹיְבַי סְבִיבוֹתַי וְאֶזְבְּחָה בְאָהֳלוֹ זִבְחֵי תְרוּעָה אָשִׁירָה וַאֲזַמְּרָה לַיהוָה.
(ז) שְׁמַע יְהוָה קוֹלִי אֶקְרָא וְחָנֵּנִי וַעֲנֵנִי.
(ח) לְךָ אָמַר לִבִּי בַּקְּשׁוּ פָנָי אֶת פָּנֶיךָ יְהוָה אֲבַקֵּשׁ.
(ט) אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי אַל תַּט בְּאַף עַבְדֶּךָ עֶזְרָתִי הָיִיתָ אַל תִּטְּשֵׁנִי וְאַל תַּעַזְבֵנִי אֱלֹהֵי יִשְׁעִי.
(י) כִּי אָבִי וְאִמִּי עֲזָבוּנִי וַיהוָה יַאַסְפֵנִי.
(יא) הוֹרֵנִי יְהוָה דַּרְכֶּךָ וּנְחֵנִי בְּאֹרַח מִישׁוֹר לְמַעַן שׁוֹרְרָי.
(יב) אַל תִּתְּנֵנִי בְּנֶפֶשׁ צָרָי כִּי קָמוּ בִי עֵדֵי שֶׁקֶר וִיפֵחַ חָמָס.
(יג) לוּלֵא הֶאֱמַנְתִּי לִרְאוֹת בְּטוּב יְהוָה בְּאֶרֶץ חַיִּים.
(יד) קַוֵּה אֶל יְהוָה חֲזַק וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ וְקַוֵּה אֶל יְהוָה.

לפי המסורת המיוחסת לאר"י הקדוש, הפרק הנאמר בבוקר ובערב לאורך תקופת אלול הוא פרק כז, שוב ושוב, עד לאחר החגים. לפי המקובלים, שלוש עשרה ההזכרות של שם ה' בפרק כז הן כנגד שלוש עשרה מידות הרחמים. לפי בעלי הגימטריה, שלוש הדרכים הגלומות במילה "זֹאת" שבפסוק ג' הן צום, קול תפילה, וממון צדקה.

מי שרוצה להדפיס את הפרק ולשאת אותו איתו, לתיק, לארנק, או פשוט להניח ליד המיטה, מוזמן להעתיק את הנוסח המלא שלמעלה. אפשר לומר אותו בכל עת, לא רק באלול, אך המסורת מדגישה את התקופה הזו כזמן מיוחד לכך.

שאלות נפוצות

מתי אומרים את פרק כז בתהילים?
לפי המסורת המיוחסת לאר"י הקדוש, נהוג לומר את פרק כז מדי בוקר וערב, החל מראש חודש אלול ועד לאחר החגים. עם זאת, אפשר לומר אותו בכל עת שרוצים, לא רק בתקופה הזו.

למי מיוחס המנהג לומר את פרק כז באלול?
המנהג מיוחס לאר"י הקדוש, רבי יצחק לוריא. אנחנו ממליצים לבדוק את המקור המדויק בספר מול רב לפני שמצטטים אותו כהלכה פסוקה.

על מה מדבר פרק כז בתהילים?
המזמור עוסק בביטחון בה' מול פחד, מחנה אויבים ומלחמה, ובבקשה המרכזית של דוד המלך: לשבת בבית ה' ולחזות בנועם ה' כל ימי חייו.

כמה פעמים מוזכר שם ה' בפרק כז?
לפי המסורת, שם ה' מוזכר במזמור שלוש עשרה פעמים, ויש הרואים בכך רמז לשלוש עשרה מידות הרחמים המיוחדות לתקופת הסליחות.

מה המשמעות של המילה "זֹאת" בפסוק "בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵחַ"?
המילה "זֹאת" עולה בגימטריה 408, ולפי בעלי הדרשה היא רומזת לצום, לתפילה (קול) ולצדקה (ממון), שלוש דרכים שהמסורת מלמדת שיש בהן כדי לעורר רחמים.

האם מותר להדפיס את פרק כז ולשאת אותו איתי?
בהחלט. אפשר להעתיק את הנוסח המלא ולהדפיס אותו, כדי לשאת אותו בארנק, בתיק, או להניח ליד המיטה לאמירה יומית.

מה הקשר בין פרק כז לתקופה של מלחמה?
המזמור עוסק במפורש בעמידה מול מחנה אויבים ומלחמה מתוך ביטחון בה', ולכן רבים מוצאים בו חיזוק מיוחד בתקופות קשות ובימי מלחמה.

אנחנו מתפללים יחד איתכם

ימים אלו, של אלול ושל מלחמה, הם ימים שבהם רבים מאיתנו מרגישים צורך גדול יותר בתפילה, בחשבון נפש ובקרבה. מוקד תהילים ארצי מזמין אתכם לא להישאר לבד עם הבקשות. אפשר לשלוח שם של מי שיקר לכם, ורבני המוקד יתפללו למענו יחד עם קריאת תהילים, כולל פרק כז. שלחו שם עכשיו לתפילת רבני המוקד.

ואם אתם רוצים להמשיך ולהתחזק, אפשר לקרוא גם על איך מוקד תהילים ארצי הפך למשענת עם צינורות לקדוש ברוך הוא, להיזכר בסיפור מצמרר על כוחה של אמירת תהילים, לגלות מה גרם לגדול המקובלים לקום לילה אחר לילה לתפילה בעיצומה של השואה, ולשמוע את דברי הרב שמואל אליהו על אהבת ה' הגדולה שמתגלה בימים אלו.